מעשה בעלה

"מעשה בעלה", אילן מויאל

2000, הוצאת חלונות, 95 עמ'

סופרים רבים וגדולים עסקו בניסיון לתרגם את פעולת הסם על המוח האנושי, למילים על דף. בתחילת המאה הקודמת, עשה זאת המינגווי ב "גן עדן" כשבדק לאורך ולרוחב את השפעת בקבוקי אבסינת על חייו של זוג לא קונונציונלי וידידתם המופנמת. אצל המינגווי, עברה אותה שלישיה חוויות פסיכולוגיות רבות משמעות, כשהסם מלווה את כל מהלך העלילה.

בסיומה של המאה העשרים, יצא ארווינג וולש למשימה דומה עם הספר "טריינספוטינג", רומן סקוטי אלים על חיי חבורת צעירים עירונית ומכורה להרואין. הספר הפך, עד מהרה, לסרט פולחן בקרב צעירים מכל העולם. וולש ראה כי טוב וכתב לו המשך, "אקסטזי", על התמודדות חבורת צעירים עם גלולת האושר החדשה והנרקוטית. גם "אקסטזי" מכיל חוויות צעירות ויומיומיות שמועצמות ומשתנות, בהשפעת סמים.

"מעשה בעלה" הוא ניסיון כחול לבן, לבדוק את גבולות עולם הסמים, בחיי יומיום. אילן מויל הוא אדם צעיר, תושב אילת, שלקח על עצמו לצייר בסיפורים את החיים בשוליים. הספר ממחיש את חווית הסמים בלי לשפוט ובלי להראות אותה כטאבו, אלא לתארה כדרך חיים מרדנית ועצובה, מלאה בבעיות אנושיות.

את חוויות השימוש בסמים מתאר מויאל, דרך אחד עשר סיפורים בעלי שמות הקשורים בעלים. ה"עלים", מרמזים כמובן, לצמחי המריחואנה אבל רוב הסיפורים, מתייחסים לחומרים נרקוטיים קשים הרבה יותר.

"עלה תאנה" מספר את סיפורה של צעירה, שחוותה שימוש ב- ל.ס.ד במסיבה על חוף הים. מיכל, צעירה ילדותית, מוצאת את עצמה, אחרי לקיחת הסם, נאנסת באכזריות על ידי קבוצת נערים במושב האחורי של רכב נטוש.

"עלה נידף" מתאר הברחת סמים מחוץ לארץ, על ידי שני צעירים שאינם יודעים זה על קיומו של זה, אך מגיעים לישראל באותה טיסה. במטוס הם מרגישים את הלחץ של ביצוע הפשע, ותוצאותיו העתידיות.

"עלה של זית" מביא את סיפורה של מערכת יחסים בין דיקלה, צעירה תמימה, ואורי, צעיר שסוחר בסמים. מויאל מדגיש כאן את הלבטים והבעיות שמתלוות לסחר בסמים, אבל לא שופט. יש בסיפור תיאור ריאליסטי ומעודכן של עולם הפשע ואתו מביא מויאל, את ההתלבטות האנושית בנוגע לגבולות הטוב והרע.

שאר הקטעים בספר, מנסים להעביר את חווית עישון המריחואנה. אפשר למצוא כאן, גם תיאורים מפורטים של הנאות העישון וחווית הסם וגם תוצאות שליליות כמו מפגש עם המשטרה וחוויות לא נעימות של כניסה לדיכאון בעקבות עישון החומר. הסיפורים מעניינים ועשירים בחוויות ורגשות אנושיים.

יחודו של "מעשה בעלה" הוא בנקודת הראות. אפשר לראות שמויאל מכיר היטב את העולם עליו הוא כותב. הספר, בנוסף להיותו פרוזה צעירה וחצופה, הוא חור הצצה לעולם שבשוליים, עולם הסמים הישראלי, שלוקח את עלי המריחואנה כמובן מאליו ולא כ"עבירה חמורה", כמו שהוא מוגדר בלקסיקון המשטרתי.

את הספר חותם הקטע "עלה נודד". זהו הסיפור היחיד שמסופר בגוף ראשון ונותן את ה"טעם" לכתיבת הספר כולו. "אני עלה נודד. בין כל העצים הקיימים, בין כל אותם עלים בודדים או עלים אבודים או עלים שהיה להם קצת כבד בקצה והם נשרו מהחיים, אני מוצא את עצמי נוגע בכולם".

את הכריכה וגם את הספר עצמו, מעטרים איורים פסיכודליים עדינים, מעשי ידיו של מויאל. כמו הסיפורים, גם הציורים אינם קובעים עמדה נוקשה בנוגע לסמים ואינם שופטים לטובה או לשלילה. הם נותנים תחושה, ריח, רק על קצה הלשון, את המגמה הליברלית בנוגע לסמים ואת המציאות שמאחורי כותרות העיתונים.

הסדרה הטלוויזיונית "זינזאנה", מכה את הצופה ברצוף ומביאה לו את עולם הפשע ובתי הכלא, אל מתחת לאף. "מעשה בעלה" עושה זאת עם עולם הסמים, בצורה רגועה הרבה יותר, מציאותית, רגישה ואישית יותר. הקורא מקבל את הביקורת ואת הצעקה במנות מדודות, דרך רגש ומילים פשוטות, דרך סיפורים תמימים לכאורה בעברית קלה וקולחת.

לפעמים, זאת דווקא הדרך לביקורת הקשה ביותר.

​